Make your own free website on Tripod.com

אקווריום ועוד 

 

 

 

 

 

אור לב
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1997
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


אצבע 7.1.97

ציור קטן בטושים יבשים

על פתקים קטנים וחשבוניות מהחנות

מילים נשלחות כמו נחשים

ומשתלבות בפנים כמו אמנות

 

וכמו חץ אל הקיר

כמו אצבע שתסתיר את השמש כולה

אבל היא עוד שם

נוגעת שמים

טובעת בים

תזיז את האצבע

 

סיפור קטן עם סוף מוכן

על נייר טואלט שנקרע ממגע העופרת

כתמים נוצרים על רקע לבן

שריטות לכל אורך הסרט

 

וכמו חץ אל הקיר

כמו אצבע שתסתיר את השמש כולה

אבל היא עוד שם

נוגעת שמים

טובעת בים

תזיז את האצבע

 

 

שמש מעל האות הראשונה 7.1.97

כתבתי את שמך בגווני שחור

בחשכת הלילה

אין כבר לילה בחוץ

אך יש קור

 

ולאור השמש

לעוד שניה אחת קטנה

בזמן שהשקיעה תופסת מקומה

ראיתי שמש

מעל האות הראשונה

 

 

 

שיר אהבה 8.1.97

אין לי סיבות לשיר אהבה

אין עובדות נתונות שיוכיחו דבר

המילים נזרקות לאויר כמו ציפור

ונופלות חזרה כמו בשר

 

אין לי תקוות לשיר אהבה

אין רגשות מספיקים לצמרמורת

העץ שגדל עד לגובה הלב

נופל חזרה כמו נסורת

 

קח את הציפור בציפורניים של נץ

קח את המסור ונסר את העץ

טען את הנשק

נעלי הצבא

לא עוד שיר אהבה

 

אין לי ציפיות לשיר אהבה

אין כלובים מספיקים כדי לכלוא את כולן

ידיי שנשלחו לגעת בך

נראו בעיניך כמו רובה מכוון

 

 

קח את הציפור בציפורניים של נץ

קח את המסור ונסר את העץ

טען את הנשק

נעלי הצבא

לא עוד שיר אהבה

 

 

צפרדע 8.1.97

צפרדע ירוקה

קופצת החוצה

אוספת עשב

וחוטפת מכה

מצליחה להיחלץ בזרת

הנה היא חוזרת

בלעתי צפרדע

 

 
גסטרונומיה 8.1.97

1

קטן לא מבין

מין קוביית סוכר קטנה

היא מתוקה עד כדי גועל

אך עדיין לא מבינה

 

2

מארוחה דשנה

לבטן שמנמנה

הדרך ארוכה

יש אפשרויות רבות מדי למוות

 

3

גם תרופה לא תועיל

לא כוס תה עם לימון

כשאני מתחיל

עם עצם בגרון

 

4

עכשיו צריך לשטוף את הפנים

ולקום על הרגליים כך יפה הרי

עד שתקבל שוב את המכה

מנה אחת אפיים והקפה שאחרי

 

 

החיים לימדו אותך 9.1.97

החיים לימדו אותך להיות פגוע

לכסות את עצמך

החיים לימדו אותך להיות כבר לא רגוע

ממה שהחיים לימדו אותך

 

 

צמרמורת 30.3.97

טעות בספירה

טביעת צוללת בים העכור

וגלים מאיימים להטביע סירה

צמרמורת לכל אורך חוט השידרה

 

 

 

דגלון 30.3.97

כשהיית דגלון על עוגת הקצפת

מתוק מתמיד ושופע הדר

היית מספיק כקישוט או תוספת

כדגלון לא הוספת דבר

 

כשהיית דגלון על עוגת הקצפת

גאה מתמיד נקי ורחוץ

בין שיניים חותכות עד לשן הטורפת

כדגלון לא היית נחוץ

 

ודגלון היית

ודגלון תישאר

תעמוד זקוף

תתיישר

תתפשר

כי אולי אתה היא עוגת הקצפת

אולי אהבה שאותך כבר עוטפת

אולי היא תגיע אליך לכאן

כשלא תהיה עוד מוכן

 

כשהיית דגלון על עוגת הקצפת

אדום וגדול זקוף וזקור

מאז שאזלו כאן עוגות של קצפת

הדגלון לי איננו זכור

 

ודגלון היית

ודגלון תישאר

תישאר במקומך

תישאר

תישאר

ואולי עוד תהיה עוגת הקצפת

ורוח נרות עליך נושפת

ויכולתי עכשיו על עוגות לוותר

וכדגלון לאהוב אותך יותר

למרות שאסור

ולא להשאיר אף פירור

 

 

 

הבל הבלים 1.4.97

מכניס את הכל אל פס הייצור

כשכל כך ברור

איך זה ייסע

לאן זה יגיע

ואיך ייגמר הסיפור

 

והסיפור מתפצל

הנפשות הפועלות מתרוששות

ואני מוצא עצמי בצל

עירום בצד

וממחזר תחושות

 

מסדר את הכל בכלים מסוכר

כשכל כך מוכר

מה נמצא בפנים

מי ימצא אותו

ומה יקרה מחר

 

והסיפור מתפצל

הנפשות הפועלות מתרוששות

ואני מוצא עצמי בצל

עירום בצד

וממחזר תחושות

 

מעמיס את הכל על הסבלים

כל הכללים

כל החוקים שלי

וכל העכבות גיליתי

הבל הבלים

 

 

 

 

עץ יקר 15.5.97

אם עץ יצמח בלב היער

הוא כמו שאר העצים

לא יטרידוהו שורשים ולא קוצים

אך אם ניתק משורשיו

ודאי כבר לא יושבו אליו

רק כאשר וגם רק אם

יתאפשר

כשיתאפשר לעץ להתנתק משורשים

 

אם עץ יצמח בלב היער

הוא כמו שאר העצים

אך אם יצמח בלב מדבר

ודאי יהיה לשם דבר

פרחים ינוחו בצילו

אחד בתוך שני נחים

אם יהיו

כשיהיו במדבר גדלים פרחים

 

ובקצה השני של היער

מתחיל המדבר

ופרחים מחכים רק לך

עץ יקר

 

 

 

אדם וחוה 19.5.97

ראי חוה

ביתנו נהרס

חלומנו מול עינינו

נאנס

 

ראי חוה

ילדינו מוטלים

תקוותנו אור עינינו

מתכלים

 

מה אתה אומר

אדם

אין כאן בית וגם לא היה מעולם

רק עלה גפן אחד

ומאה תפוחים

אדם

בן אדם

אל תגזים

 

ראי חוה

חצרותינו בוערות

אש סביבנו

ועינינו נצרבות

 

ראי חוה

את האסור

מכל עושרנו לא השארנו

אף פירור

 

מה אתה אומר

אדם

אין גן עדן וגם לא היה מעולם

רק

נחש צפע אחד

ואצבע אלוהים

אדם בן אדם

אל תגזים

 

חלומות מועטים 1.6.97

חלומות מועטים מתגשמים מהר

בצעד וחצי חלום וחצי יותר

חלומות מואטים לעשרים השנה הבאות

מנבאים רק טוב לשנים רעות

 

 

אש 21.6.97

בתוך אש יוקדת

עומדת רועדת

מקור מצרות

ונשים עקרות

 

בתוך אש בוערת

איש כבר לא מתרגש

כי זו את הגבירה

מבעירה

מגבירה את האש

 

אקווריום

 

אקווריום 29.6.97

אם באקווריום עסקינן

בדגי זהב שטים

והם שטים

כל כך כתומים בזהבם

כמו חלון באמצע ים

כמו חלון באמצע ים

כמו חלון

אם באקווריום עסקינן

 

אם באקווריום עסקינן

בדגי זהב שטים

בלי משוטים

זה כל כך נוח

כמו מכרה זהב בנווה מדבר

מכרה זהב בנווה מדבר

מכרה זהב

או באקווריום

 

 

 

 

חדש 29.6.97

פרק חדש קצת יותר מיודד

מתפרק ליבי דרך פרק כף היד

בפרקים הקודמים מקצה עד קצה

הסוף היה מדי בנאלי

ולא מרוצה

 

ספר חדש קצת יותר לבבי

אל כפל הדף מסתר ליבי

בספרים הקודמים מדבר צחיח

הסוף יותר מדי בנאלי

כשם שהפתיח

 

שם חדש מפוכח

בעזרת השם יתברך

 

 

 

 

להד"ם 5.7.97

להד"ם

צפרדע ודם

לא אולי

בספקות אין לחפור יתר על המידה

לך תדע

מה המכה הבאה

 

להד"ם

ספינה טובעת בים

לא חשוב

בספינות אין לשוט יתר על המידה

אולי הספינה שלך

תהיה הבאה

 

לטבוע

אין לקבוע

אין כוח עליון

העולם התחיל ונגמר באותו המקום

בחדר הזה - היום

קיר לבן

קיר שחור

קיר אדום

ודלת

 

להד"ם

רשע וחכם

לא לשאול

בשאלות אין לדוש יתר על המידה

האמת עלולה

להיות התשובה הבאה

 

לטבוע

אין לקבוע

אין כוח עליון

העולם התחיל ונגמר באותו המקום

בחדר הזה - היום

קיר לבן

קיר שחור

קיר אדום

ודלת

 

בלי הסבר

רק דלת

ושלט

וזר

זהב 5.7.97

הכרתיך

בגווני זהב

כמו בגד יפה על קולב

כמו רגל יחפה

זה כאב

גוונים של זהב

 

הכרתיך

בשבבי עץ

כמו מעיל פשוט ולא נוצץ

כמו טרגדיה

זה התפוצץ ל

שבבים של עץ

 

ובין עץ לזהב

אתה נופל עכשיו

בין הכיסאות

שורה אחר שורה

בבית הקולנוע

בבית הקפה

בדירה

 

אהבתיך

בבדי קטיפה

כמו לילה שחור ועבה

כמו צינה

זה קפא

בדים של קטיפה

 

עזבתיך

במגע של זכוכית

כמו חלון מנותץ מכדור

כמו ילד מפוחד

זה הפחיד

מגע של זכוכית

 

ובין זכוכיות לקטיפה

משתוללת שריפה

ביער אצלך

אין ניצולים

אפר לעפר

גזע עד ענף

עד אחרון העלים

 

 

קיץ? 5.7.97

יום נעים

למוכר העיתונים

הכותרות עוד מבשרות את בוא הגשם הראשון?

ביום שישי?

ביום שבת?

או בראשון?

 

דעה (אל דאגה) 5.7.97

אל דאגה

אין כוונותיי רעות

דעתי תואמת את שאר הדעות

שכלי הישר

עוד טרם הופשר

וליבי

הו ליבי

כואב

אין דבר

 

אל דאגה

אין ברצוני לבקש את ידך

או בכלל לבקש

טבעי האחר

גמר אומר

וטבעי הראשון

הלך לישון

וויתר

 

אז אדון מוכר רק אבקש דבר אחד

לא עוד שיר הפעם משהו מיוחד

תבין לבד

 

אל דאגה

אין דעתי מיושבת בדעתה

דאגתי לא מאוכזבת

ליבי הרחום והחנון

יצא מכלל סיכון

עכשיו אתה בוחר את הכיוון

 

אז אדון מוכר רק אבקש דבר אחד

לא עוד שיר הפעם משהו מיוחד

אולי תבין לבד

 

אל דאגה

אין כוונותי רעות

דעתי תואמת את שאר הדעות

 

 

קולר 11.7.97

שושנת העינויים פורחת

וצוות טייסים נשלח אליך להציל

מה שיש כאן להציל

 

שאגת רכבת מתמתחת

והכלב שבפנים לא רוצה יותר

את מה שהוא לא רצה אף פעם

 

נקשט גופך

בשרשרת

נענוד לידך

אזיקים

"העולם שייך" כך אמא אומרת

"לאנשים חזקים"

ואחריי - גרור

וראה זאת כהבטחה

עם קולר לצווארך

 

 

 

רצון 11.7.97

מכוח הרצון ביקשתי לי מקלט

באיזו עיר בבר עלוב אצל זקנה אחת

והיא אמרה תשב מולי אם אינך חומד לצון

ואשחרר אותך לנצח מכוח הרצון

 

ישבתי מולה והיא בשלה

הגניבה לבחור שלידה איזו מילה

הוציאה ספר מאובק מאיזה מדף

והביטה אליי בלי להניד עפעף

 

"איך תדע ידידי" שאלה הזקנה

"כי תרצה לתת את רצונך מתנה

איך תאהב איך תשנא איך תרגיש

איך תגדל ותהפוך לאיש?"

 

ניסיתי את מוחי לאמץ בכל הכוח

"אולי זה פשוט הרבה יותר נוח

לא לרצות כל כך הרבה כשאפשר כל כך מעט

מה את חושבת? מה חושבת את?

 

ואז אמרה בטון חזק ומתקומם

"מה קרה שאתה התחלת לגמגם"

תמהתי "אני?! איך יכול להיות

אין לי ספקות ואין לי תמיהות"

 

אני חושבת שעמדתך הובהרה

אך ודאי אינך מודע לגודל הצרה

שאם היה לך הכוח והיה לך רצון

יכולת למנוע את גודל האסון

 

אני חושבת שכשכוח רצון לך אין

גם לא תגיע להיות איש זקן

הלכה מאחוריי בעודי מבולבל מהמצב

ותקעה לי סכין בגב

 

אוכל לומר כעת בעודף הגיון

שאם יש לכם ספקות באשר לכוח הרצון

חיו את חייכם והמשיכו להנות

וודאי אל תסמכו על נשים זקנות

 

 

 

מניעים 13.7.97

ואז היא הסבירה לי את כל המניעים ולמה היא עוזבת

קמתי ויצאתי מהחדר

היא נשארה בבית לארוז

יצאתי לעבודה

היא יצאה ללימודים

היא כבר לא חוזרת לכאן יותר

 

המניעים משנסים מתניים

מניעים את גלגלי השיניים

ורק סיכה אחת קטנה

הצליחה פנימה ליפול

והיא הורסת את הכל

 

היא הגיעה ללימודים קנתה פחית קולה וחיכתה לשעה תשע

אני עניתי לכל מי ששאל שהכל בסדר

היא התחילה לכתוב במחברת ויצאו לה רק שרבוטים לא מובנים

אני לא מצליח להיזכר מה רציתי לעשות

 

הציפיה מפתחת שרירים

מציפה אותנו בשקרים

ורק מילה אחת טובה

הצליחה פנימה ליפול

והיא הורסת את הכל

 

נגמר היום היא חוזרת להורים

איך היא הולכת לספר להם?!

חזרתי לאותה דירה באותו מקום לאותה מיטה

הקירות יותר מדי לבנים

זה ככה כבר שנה וחצי

 

 

מאוורר 13.7.97

מאוורר יוצא לעיתים מכלל שליטה

האם יצא לכם לראות?

לפעמים מעודף רוח

לפעמים מטעויות

 

 

אלוהים 13.7.97

האם חשבת פעם כמה נעים

לעמוד ליד אלוהים

 

 

 

חתולים 3.8.97

ריח חתולים באויר

משהו שרוף

אתה עומד מול העיניים

ובעיניך הטירוף

אתה פותח את הפה

ומנסה לומר דבר מה

אבל כל מה שיוצא לך

זו רק דמעה

 

אין חשוב בעולם

למשחק אין כללים

תמשיך לדבר

מדבר לחתולים

 

ליידי 3.8.97

ליידי

משייפת ציפורניים

מוכנה לפעולה

הפקודה עוד לא הגיעה

מזרועות הממשלה

 

עיני אבן

ושיער שיבה זורק

עד מתי את מתכוונת לשחק

ילדה

 

ליידי

עונדת טבעות מתכת

וספרים כריכה קשה

הרגליים מתקשות ללכת

אך הדעת נחושה

 

עיני אבן

וקמט ראשון מופיע

עד לאן את מתכוונת להגיע ילדה

 

פותחת את ארון המטבח

מעיפה את הכלים אל הריצפה

מסתכלת על הבבואה שבחלון

אוי כמה את יפה ועייפה

 

עיני אבן

נעוצות בשברים של כוס

עד מתי את מתכוונת לכעוס ילדה

 

פחדיי 5.8.97

פחדיי

סידרתי אתכם בחצי מעגל

מין אמפיתאטרון קטן משלי

ואני היחיד שמציג

לבחירתכם:

סיפורי אהבה

רב הוא המבחר

אין היום הצגה

הפתיחה - מחר

 

פחדיי

תליתי מודעות ברחבי העיר

פלקטים לבנים וריקים

ולמטה רשום באותיות קטנות

שהתאטרון שלי קיים

אין שם או חתימה

לא רשום גם מי מופיע

אין כתובת או הסבר

שיאמר איך להגיע

 

וההצגה עומדת להתחיל וכולי התרגשות

המאפרת מאחלת הצלחה

כל הכרטיסים נמכרו מראש

והמון אנשים

המון אנשים

מוחאים כפיים

 

אין לכם מה לחשוש גבירותיי ורבותיי

שהרי כולכם

כולכם

פחדיי

 

 

זרים שאפתניים 2.9.97

מילים: מוריסיי

נעלו דלתותים על בריח

אבטחו מכוניותיכם

בעוד נהיה קרובים כל יום

יותר ברור

 

בראש הרשימה נמצאים

ילדיך המחייכים

אך גם אנחנו מחייכים

אז יש אישור

 

ודרך אגב תודה לכם על כך

שאתם נותנים ונותנים ונותנים

ואנחנו מקבלים

לא לא

אנחנו לוקחים

שומרים על אוכלוסיה נמוכה

 

שילמתם את המיסים

אבל כוחות המשטרה אורבים

גם אנחנו יודעים

מתי הסעות

בית הספר באות

והולכות

 

אנחנו ברחוב שלכם

אבל אינכם רואים

וגם אם כן

תחייכו ותברכו לשלום

 

אך אל תמעיטו בערכינו

זמן שאתם

נותנים ונותנים ונותנים

ואנחנו מקבלים

לא לא

אנחנו לוקחים

שומרים על אוכלוסיה נמוכה

 

נותנים ונותנים ונותנים

בכל זאת זו אשמתכם

שאתם ממחזרים

אנחנו רק שומרים

על אוכלוסיה נמוכה

 

 

אויר 3.9.97

עד סוף הקיץ הכל ייגמר

התסכול שיצא לי עליך כבר ילך למישהו אחר

כן, מה ששמעת

יבגוד בך וילך לאחר

 

עד סוף הקיץ הכל יעבור

הבושה שהיתה לי בך תושלך איתך אל הבור

כן, מה ששמעת

אתה מבויש אל הבור

 

אל תביט לאחור

שחס וחלילה לא תהפוך לנציב של מלח

למרות שאתה לא הרבה יותר

אבל העיר שמתפוצצת

מחממת את האויר

שאני נושם עליך

ואתה הלאה מעביר

 

עד סוף הקיץ הכל יתקרר

האהבה תיתלש מהלב וישר למקרר

כן, מה ששמעת

כל החום מתכווץ במקרר

 

אל תביט לאחור

שחס וחלילה לא תהפוך לנציב של מלח

למרות שאתה לא הרבה יותר

אבל העיר שמתפוצצת

מחממת את האויר

שאני נושם עליך

ואתה הלאה מעביר

 

 

 

שני צידי הספה 3.9.97 

משני צידי הספה

בסימטריה מושלמת

אני ואתה

וטלויזיה מעומעמת

רואים עוד סרט שראינו

יותר מדי פעמים

ואוהבים את הגשם

וברקים ורעמים

ואולי גם

אחד את השני

 

משני צידי הלילה

הכנתי לשנינו קפה

באור כחול של בוקר

אתה נראה כל כך יפה

הולכים לישון כמו שהלכנו

יותר מדי פעמים

ואוהבים את הפוך

ואת הסדינים החמים

ואולי גם

אחד את השני

 

משני צידי העיר

אני ליד שברי הטלפון

האמת יותר מדי כואבת

מכדי שאוכל לישון

יורדת על בקבוק כמו שעשיתי

יותר מדי פעמים

ושונאת אותך

ואת כל הימים

כשאהבנו אחד את השני

 

 

 

אני 5.9.97

הנה אני

למה היא לא שמה לב

רחצתי ידיים

כמו שהוא אוהב

 

אבל היא לא מגיבה

רק יוצאת מהחדר

ואני לא יודעת

מה עשיתי לא בסדר

 

אני שוכבת רועדת מקור במיטה

שונאת אותו

אוהבת אותה

 

הנה אני

למה היא לא מבינה

שברתי את הכוס

לא בכוונה

 

אבל היא שותקת

היא מאמינה לי

ואני מפחדת

שהם ייפרדו בגללי

 

אני שוכבת רועדת מקור במיטה

שונאת אותו

אוהבת אותה

 

הנה אני

מפוחדת מרוב בושה

מגלה בשמיים

קבוצת כוכבים חדשה

 

 

עשן 5.9.97

עשן

ארובות האוזניים קוראות לשומרי החוק

לבוא ולדפוק

בדלת הזאת

אין מנעול

ולגבר שפה אין כל גבול

 

ועשן עולה מהאוזניים

ונעצר בראש

עכשיו כל לשון המאזניים

מרחפת מעל צמרת הברוש

ואני מעליה שואף ושומר בבטן

קצת מעל שלפוחית השתן

ואחר כך שוכב לאחור

מדבר שטויות

משחרר את עצמי מלוא הריאות

ומה שנראה לי כדגל הניוון

מאבד כיוון